מהן הגדרות קושי במשחקי וידיאו? הגדרה, מוצאות וערכות אמין

הגדרת קושי היא כל אפשרות המשנה את כמות האתגר שמשחק וידיאו מציע לשחקן, בין אם זה הגדרה בעלת שם שנבחרת מתפריט, בין אם זה שחק יחיד המקל על מנגנון אחד, או מערכת מוסתרת שמתכללת את המשחק תוך כדי שחק.

המוצא של הגדרות קושי בעלות שם

למשחקי arcade מוקדמים לא היו תפריטים; האתגר היה מובנה בקוד עצמו. על פי כתב עת Game Developer, Space Invaders (1978) נהיה קשה יותר ככל שהסיבוב התקדם בגלל버그 בקוד בחומרה: כאשר שחקנים הרסו יותר מן החייזרים על המסך, למשחק היו פחות אובייקטים לעיבוד והוא האיץ את האנימציה של אלה שנותרו. אפקט זה שלא כך התכננו הוא יסד מודל של קושי מתגבר שהשפיע מאוחר יותר על משחקי arcade כמו Pac-Man ו-Galaga, והמשחק המשיך למכור יותר מ-300,000 קביעות ביפן עד 1980, על פי כתב עת Game Developer.

הרעיון להעניק לשחקן מתקשה משחק קל יותר הוא עוד יותר ישן. הערך של Wikipedia על איזון קושי משחק דינמי מציטט את Gun Fight של Midway (1975) כדוגמה מוקדמת: המשחק הציב אובייקטים שימושיים בצד של המסך השייך לשחקן שנראה בעמדה חלשה.

Easy, Normal, Hard — ולמה הנחיות מבקשות עוד יותר

תפריט Easy/Normal/Hard המוכר הפך לסטנדרט ברגע שמשחקים עברו מארקדות תשלום לכל משחק לקונסולות משחק ביתיות. הנחיה מס׳ 108 של Xbox Accessibility של Microsoft מתארת קושי כמבנה סובייקטיבי התלוי בתיאום בין יכולות השחקן למכשולים שהמשחק קובע, כך שמערכת קבועה של מכשולים יכולה להרגיש בלתי אפשרית לשחקן אחד ובלתי מעניינת לשני.

אותה הנחיה ממליצה שמשחקים יכללו ארבע הגדרות קושי מוגדרות מראש או יותר המכסות טווח רחב של רמות כישורים, התרת שחקנים לשנות קושי בכל עת מבלי לאבד התקדמות, והצעת שמירה ידנית ואוטומטית כדי שחקנים לא יוכלו להיות כפויים להשמיע מחדש קטעים ארוכים לאחר כישלון. כמו כן הוא מבקש ממפתחים להימנע משמות שמתגדפים על השחקן, מצטטים "Wimp Mode" כדוגמה של שפה שיש להימנע ממנה.

הנחיית Microsoft מעניקה דוגמאות ל-Ori and the Blind Forest: Definitive Edition (ארבע הגדרות המסתיימות ב-"One Life") ו-Forza Horizon 4 (שמונה רמות קושי Drivatar, מ-New Racer עד Unbeatable) כדוגמאות למשחקים המציעים טווח רחב של הגדרות מוגדרות מראש. היא גם מציינת כי ארבע רמות ה-Survival של Minecraft (Peaceful, Easy, Normal, Hard) סופרות לעומת ההמלצה זו, אך מצבו של Creative הנפרד אינו, מפני ש-Creative משנה את משחקיות ההליך וההון במקום פשוט להקל על האתגר הקיים.

קושי מול נגישות: לא אותו דבר

מומחה הנגישות Ian Hamilton, שצוטט על ידי Kotaku, משרטט הבחנה בין הקלה על משחק וגעל אותו נגיש: הסרת מכשול שלא צריך אינה זהה להסרת אתגר.

Kotaku מתארת אפשרויות נגישות העובדות לצד, ולא בתחליף, רמות קושי: Forza Motorsport מציעה את Blind Drive Assist שנותן רמזים קוליים על מצב הרכב על המסלול לשחקנים עיוורים; Street Fighter 6 מציעה ערכות בקרה Dynamic, Modern ו-Classic, כשהבקרה המודרנית הפשוטה עדיין מכשירה לשיחק תחרותי; וכוכב Wars Jedi Survivor הוסיף אפשרות מהירות משחק איטית יותר לתנועות מבוססות תזמון ממצב קושי חדש "Jedi Padawan" לאחר משוב שחקנים.

הנחיית Microsoft עושה את אותה הנקודה מנקודת מבט עיצוב, וממליצה שסטודיו יאפשרו לשחקנים לכוונן מנגנונים נפרדים בנפרד — כמו קושי חידות לעומת קושי קרב — באמצעות הגדרות מפורשות או עזרים בדידים כמו כוונת אוטומטית ועזרת בלימה, מצטטים Forza Horizon 4 ו-Way of the Passive Fist כדוגמאות.

התאמה דינמית של קושי המשחק (DDA)

התאמה דינמית של קושי המשחק, הידוע גם כאיזון קושי משחק דינמי, היא מערכת המשנה את אתגר המשחק באופן אוטומטי תוך כדי שחק, בהתאם לביצועי השחקן, על פי הערך של Wikipedia בנושא.

Wikipedia מפרטת מספר יישומים: "AI Director" ב-Left 4 Dead משתנה בהופעות אויב, הצבת פריטים וקצב בהתאם ללחץ השחקן במהלך ריצה; Resident Evil 4 משתמש בסולם דירוג מוסתר מ-1 עד 10 המשנה תוקפנות האויב ומספרים; ומשחקי מרוץ כמו Mario Kart משתמשים בטכניקה המכונה "rubber banding", שנותנת פריטי כוח חזקים יותר לרוכבים שנשארו אחרה וחלשים יותר לאלה בהובלה.

האם מצב "Story" או "Creative" נחשב להגדרת קושי?

לא באופן אוטומטי. הנחיית Microsoft מתייחסת למצב כאפשרות קושי רק אם היא מציעה את משחקיות ההליך, ההון וההזדמנויות בסיסיות בדיוק כמו מצבה הראשי, רק בברמת אתגר שונה. מצב Story ב-The Outer Worlds, שם לאויבים יש בריאות פחות ופוגע פחות לשחקנים המעדיפים סיפור על קרב, נופל תחת הגדרה זו, כפי שמציינת הנחיה, בעוד מצב Minecraft Creative — שמסיר ניהול הון וקרב לחלוטין — לא.